תשובה יוצרת

אינני צריכה להחביא אותך תינוק שלי קטן. לא אדאג כשתבכה, חרדה שמא יביא בכייך מפגעים שמא הצליל המתוק של קולך יקרא להם לבוא מסתירה בשמיכות...

נדמה היה שמישהו הדביק אותה לכיסא ליד השולחן. הסיר עם המרק לשבת בעבע, האיש שלה, עמד לצאת לטיול אופנועים לילי במדבר, המייבש כביסה סיים...

וּמָה יַעֲשֶׂה אָדָם שֶׂהוּא עָמוּס וְגָדוּש. וּמָלֵא. מָלֵא אַהֲבָה.לַכֹּל.לַאֲנָשִׁים, לַסּוֹבְבִׁים, לְחַיִׁים.יָפִׁים הֵם הַחַיִׁים...

בן אדם מה לך נרדם קום קרא בתחנונים" החל לקרוא," עוֹד בְּטֶרֶם הִתְקַהֵל סְבִיבוֹ צְאן מַרְעִיתוֹ. אַט אַט הִגִּיעוּ אַרְבַּעַת בָּנָיו...

וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ ה' וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ: (בראשית כה כא). --- וְתֵעָרֵב...

לֶאֱהֹב אֶת עֵשָׂו: אֶת הַיֶּלֶד שֶׁלֹּא צוֹעֵד בִּשְׁבִילוֹ. בִּגְלָלִי. בִּגְלָלוֹ. לֶאֱהֹב אַף עַל פִּי שֶׁמַּמְרֵא הוּא אֶת פִּי, אַף...

"אז מה היה לנו כאן?" שאל כשסגרה את המחזור והתחילה לדלות פיסות לחם מן השקית כדי להשליך. רק הפה שלו בצבץ מחוץ למים. גופו המוזהב טובל בבריכת...

הוא צועד במורד השביל המתפתל וחוצה בזריזות את הכביש המהיר אל הנביעה. הוא אוהב להגיע לכאן בבקרים אפורים ולחים בשעת זריחה, ואפילו שרוב...

לְאִטָּהּ, גּוֹוַעַת הַשָּׁנָה אֶל סוֹפָהּ. מְעֻלֶּפֶת מֵחוֹם וְלֵאוּת תַּחְדּוֹר דֶּרֶךְ חֲרַכֵּי הַתְּרִיסִים אֶל לֵב הַחֲדָרִים....

״נחמן!״ היא קראה כמעט בצעקה ואל תוך הסינר הרחב שנצבע מעט בכורכום שהייתה מוסיפה לכל תבשיל, נצמדו פאות טבולות ברוטב עגבניות וכיפה סרוגה...

אַהֲבַת דּוֹדִי בִּקַּשְׁתִּי גַּם קִרְבָתוֹ דָּרַשְׁתִּי וְעַל כֵּן קַמְתִּי גַּם חַשְׁתִּי בְּעוֹד לֵיל עַרְשִׂי נָטַשְׁתִּי וְאֶחְגֹּר...

שׁוּב נוֹשֶׁבֶת הָרוּחַ, מַצְהִיבִים הֶעָלִים עַרְפִלִּים שֶׁל בֹּקֶר, עֲנָנִים קַלִּים שׁוּב נוֹשֶׁבֶת הָרוּחַ וְעוֹלֵה הָאָבָק...

חֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא הַתְּשׁוּבָה לַשְׁאֵלָה הַנִּצְחִית - אֵיך קָמִים מִזֶּה עַכְשָׁיו? *עוד משירי אהרן בס תמצאו כאן:...

אָהַבְתִּי רָע מָה פִּתְאוֹם לָמָּה זֶה קָרָה מִתְלַפְּפִים בִּי שָׂרִיגֵי עָבוֹת חֶטְאֵי יַלְדוּת מִתְבַּגְּרִים, וַאֲנִי נָמֵק...

בִּשְׁכוּנַת הַתֵּימָנִים עַל הַכְּבִישׁ הַלֹּא סָלוּל פּוֹסֵעַ אִישׁ מִקְּבוּצַת הַסִּכּוּן מְחַפֵּשׂ בֵּית כְּנֶסֶת אֵין וְלֹא יִהְיֶה...

בֵּין הַזְּמַנִּים עַל הַדֶּשֶׁא סָגַרְתָּ אֶת הַסְּפָרִים יָצָאתָ מִבֵּין הַכְּתָלִים לְשַׂחֵק אִתָּנוּ בַּגִּנָּה הַצִּבּוּרִית...

מִן הַשּׁוֹפָר יוֹצֵא אֲנִי אֵלֶיךָ וּמִן הַתְּקִיעָה וּמִן הַשְּׁבָרִים עוֹלֶה אֲנִי לִפְנֵי כִּסֵּא כְּבוֹדְךָ וּבִתְרוּעָה גְּדוֹלָה...

רוּחוֹת שֶׁל אֱלוּל נוֹשְׁבוֹת בְּעָרְפִּי לוֹחֲשׁוֹת בְּאוֹזְנִי מִלִּים שֶׁל סְלִיחָה רוּחוֹת שֶׁל אֱלוּל חוֹדְרוֹת אֶת עוֹרִי...

הָעוֹלָם הוּא שֻׁלְחָן רָעוּעַ עוֹמֵד עַל פְּרָטִים קְטַנִּים עַל מַבַּט, מַגַּע יָד עַל צְלִיל, אַדְוָה עַל טִפָּה אַחַת סְרוּחָה...

במסע אל האופק עד היום בלי דופק הכל זה הורדת ידיים בין עפר לבין שמיים לא קל, לעיתים מבולבל, מי מהסוף איננו נבהל גם כשתפילתי בחוזק אין מנוס...