יֵשׁ עִנְיָן שֶׁנִּתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה | נגה באומס

כְּבָר רָאִיתִי עֵץ עֵירֹם

לוֹבֵשׁ הַדָּר

אֵיךְ גַּרְעִין רָקוּב מִגֶּשֶׁם

גַּם נוֹבֵט

רָאִיתִי אֵיךְ שֶׁשֶּׁמֶשׁ

נֶעֱלֶמֶת בֵּין הָרִים

וְאָז תָּמִיד בְּשִׂיא הַחֹשֶׁךְ

שׁוּב יוֹצֵאת

רָאִיתִי אֵיךְ שַׁלְוָה

נוֹצֶרֶת מוּל הַשַּׁלְהָבוֹת

וְאֵיךְ רוֹגֶשֶׁת סְעָרָה

בְּיָם כָּחֹל

כְּבָר שָׁמַעְתִּי כְּלִי רוֹעֵשׁ

שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ כִּמְעַט כְּלוּם

וְשֶׁקֶט שֶׁפָּשׁוּט

אָמַר הַכֹּל

רָאִיתִי לֵב נִשְׁבַּר

הוֹפֵךְ שָׁלֵם הַרְבֵּה יוֹתֵר

וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לְהִתְרַחֵב

בְּתוֹךְ גְּבוּלוֹת

עֲדַיִן לֹא רָאִיתִי חוּט שָׁנִי

הוֹפֵךְ לָבָן

אֲבָל בָּרוּר לִי שֶׁגַּם זֶה

יָכֹל לִקְרוֹת

"יֵשׁ עִנְיָן שֶׁנִּתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה"