שאלת היהודי הנודד | עידו עטרי

בין גוש קטיף לשדרות ילדה עם כותונת מחייכת האם נדדו החולות למצוא לה מקום לשבת?

עננים כיסו לבנה ובשמש, רבבות חיילים האם את אביה איבדה עלה נידף ללא שורשים?

עודנה חולמת על בית שם בין חדרי ליבה יונה, עלה של זית הומה, לרוות צמאונה

כבר אין זכר לריח עשן של צינורות מתכתיים אולי רק כתם דם עקשן זיכרון מרסיסי פיצוצים

לוגמת הבטחה בקשית עיוורת לשקרים לבנים עוצמת עין תפילין וטלית מתייחדת ליושב במרומים

רוח קדים נושבת סוחפת חלומות נשברים היא לבדה עם כותונת דממה מתוך בור נחשים

*עידו עטרי התחנך בישיבות הסדר, הוא בעל תואר מוסמך מהאוניברסיטה העברית במדעי המדינה ותקשורת, עיתונאי לשעבר ברדיו גלי ישראל, מרצה במכללת אשקלון ומחנך. לתמיכה בפרויקט של עידו: headstart.co.il/project/64684