חֲדָשָׁה מֵהַלֵּב | אָסָף קִדְרוֹן

[מְבֻסָּס עַל דִּבְרֵי רַבִּי נַחְמָן "וּתְפִלָּה חֲדָשָׁה שֶׁאָדָם אוֹמְרָה מִלִּבּוֹ מֵחָדָשׁ, אֵין הַמְקַטְרְגִים שָׁם"]

בַּדְּרָכִים הַקְּבוּעוֹת שֶׁעוֹבְרוֹת הַתְּפִלּוֹת

יוֹשְׁבִים שׁוֹדְדִים גּוֹזְלֵי תְּהִלּוֹת

הֵם נוֹגְסִים כְּבָר דּוֹרוֹת בְּאוֹתָן בַּקָּשׁוֹת

רְגִילוֹת וּצְפוּיוֹת מֻכָּרוֹת וּכְתוּבוֹת

מַפְרִיעִים לְאוֹתָן הַמִּלּוֹת לַעֲלוֹת

לְצֵרוּף הֲבָרוֹת לְסוֹדֵי אוֹתִיּוֹת

מְסִיטִים הַתֵּבוֹת מִגֶּשֶׁת הֵיכָל

מוֹשְׁכִים כִּתְרֵיהֶם "אַחַת בַּל תּוּכַל"

אַךְ אוֹתָם חַמְסָנִים מִמְּקוֹם מוֹשָׁבָם

לֹא יָהִינוּ לָזוּז מִשּׁוּם 'כְּבוֹדָם'

וּלְדֶרֶךְ צְדָדִית לֹא יַפְנוּ מַבָּטָם

ותְּפִלָּה חֲדָשָׁה לֹא חוֹזֶרֶת רֵיקָם

חֲדָשָׁה, מֵהַלֵּב, נְאָקָה אוֹ תְחִנָּה

רִנּוּן, וְשַׁוְעָה, פִּלּוּל אוֹ פְּגִיעָה

חִלּוּי, וּבִצּוּר, הֶפְצֵר, וְעִתּוּר

וְכָל מַה שֶׁעוֹד לֹא נִכְתַּב בַּסִּדּוּר

וְחוֹצָה בְּאִבְחָה כְּמוֹ חֶרֶב חַדָּה

בּוֹקַעַת מָסָךְ מְחִצָּה וְתִקְרָה

חוֹלֶפֶת עַל פְּנֵי מַלְאֲכֵי חַבָּלָה

וּמַגַּעַת מִפְתַּן טְרַקְלִין תְּהִלָּה

יוֹצְאִים מַלְאָכָיו מְשָׁרְתָיו וּשְׂרָפָיו

נוֹהֲרִים לִקְרָאתָהּ דָּרֵי מְרוֹמָיו

זוֹרְחִים לְמוּלָה אוֹרוֹת חֻפָּתוֹ

וּמְלַוִּים אֶת דַּרְכָּהּ אֶל מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ

וְעוֹטֵף רַעֲדָהּ בְּחֹם לְבָבוֹ

נוֹשְׁקָהּ עַל עֵינָהּ נוֹשְׁמָהּ אֶל קִרְבּוֹ

בּוֹהֵק זֹהֲרָהּ עֵת נוֹשְׂאָהּ בְּכַפּוֹ

וְעוֹנְדָהּ כָּעֲדִּי עַל צִיץ תִּפְאַרְתּוֹ

אָז עוֹלָה נְהָרָה מֵעִמְקֵי תְּהוֹמו

וּמֵרִים שַׁרְבִיטוֹ וְשׁוֹקֵט עוֹלָמוֹ

וּמֵסִיר לְעֵינֶיהָ גְּזֵרות מֵעַמָּיו

עַד תֵּדַע שֶׁהֵפִיקָה רָצוֹן מִלְּפָנָיו