בין קודש לחול אני חי | מיכל פרנקל



כשהימים ימי תשובה והמפגשים קצת יותר איטיים. המחשבה על השנה שחלפה והשנה שעוד בפתח אינה מרפה וכשכבר מעט נסוגה, מספיקה ברכה מאדם קרוב בכדי לתת תזכורת למועד. ולפתע כולם דתיים וכולם תופסים עומק וגובה. כולם צדיקים וגם קצת מפוחדים. יורדים על ברכיהם שכבר ידעו כובד משקל מהו. בין אם יודעין ובין שלא, נושאים עיניהם לישות גבוהה מהם ובשקט מהוסס, שפתיהם מדברות את תפילת ליבם.

הלך הרוח מבקש תשומת לב, הרחוב נראה אחרת, האנשים הולכים באופן שאינו זהה להליכתם ביום חול אחר, כמו למשל יום לפני ט"ו בשבט או יום קודם חנוכה. הימים האלה, המוזרים, ההפכפכים, הפסימיים והאופטימיים כאחת, ימי תשובה, נוגעים גם בלבבות שכבר נסגרו, גם בכאלו שמתעקשים לא להיפתח וגם הפתוחים לרווחה, שכבר חשו הכל ועתה מרגישים עוצמות אחרות כמוהן לא ידעו זה זמן רב.


כי נפש האדם חכמה היא. היא יודעת היטב שלא די לה באירועי שיא, לא די לה בתמריצים חד פעמיים, מטשטשים, מעלים ומורידים כאוות נפשם וכהרגלם בקודש. נפש האדם חכמה היא ונבונה ודורשת עמקות, דורשת סולחה, דורשת כנות ומבט ועיון ותשומת לב.

הימים ימי תשובה, ימי שובה של הרוח. אותה רוח אחריה תרים כל הזמן, בחיפוש מתמיד. מטפסים על הר גבוה כדי לחוש בה, יורדים לים בשעות ערביים כדי לקבל ממנה ליטוף רך על הפנים, יוצאים למרפסת אחרי זמן מה בין ארבע קירות כדי להיזכר שהיא קיימת. מחפשים אחריה ללא הרף, אחר הרוח.


והנה, ניתנה ההזדמנות, שהיא פז וזהב ושוויה גבוה מכל פלאי הטבע, הזדמנות בה כולם מבקשים אותה יחדיו, את הרוח. ואין צורך להיאבק לבד, לחפש לבד, לנוע נגד הזרם השוצף. כעת, בכמה ימים בודדים, זרם המים שינה כיוונו ויותר קל לשוט עמו. להקשיב לנפש בלי להתבייש, בלי להתגושש.

כעת, הרוח פופולרית מתמיד ואילו החומר מביט בה בהשתאות. הפעם הוא שצריך להשתלב עמה ולא היא עמו. לצמצם את הפער ולהתחבר.

וכמובן כל זה אינו אלא בחירה. מיותר לציין זאת אם כי יש מקום לומר זאת בקול רם. משום שהזמן הוא חמקמק והוא שובב ואם לרגע לא מסתכלים, הוא עלול לקבל החלטות על דעת עצמו ולהותיר את האדם חסר אונים מולו.


והימים ימי תשובה, ימי תרועה, ימי תנועה. ימים בהן הנפש נעה בין האש והאוויר לבין המים והארץ, בין הארצי לשמיימי בין הגשמי לרוחני. וניכר שאין דרך אחרת אלא להשתלב במחול המטורף הזה, לא להתנגד לו, לא באופן אינטלקטואלי ולא באופן עקרוני. אלא בפשטות ומכאן שתגיע מנוחה ליגע. שובי הרוח, שוב האדם, שובי השולמית ונחזה בך, כמחולת המחניים.

בין קודש לחול אני חי

113 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול