אֶפְשָׁר לְנַקּוֹת | נגה באומס

דַּוְקָא אַחֲרֵי שֶׁחָשַׁבְתִּי

שֶׁסּוֹף סוֹף הִנֵּה

הַבַּיִת נָקִי

יַלְדָּה קְטַנָּה הִשְׁאִירָה טְבִיעוֹת בֹּץ עַל הָרִצְפָּה

אַחַר כָּךְ הִשְׁאִירָה כֵּלִים בַּכִּיּוֹר

וְעַכְשָׁו אֲנִי צְרִיכָה לִשְׁטֹף

אֲנִי צְרִיכָה לְנַקּוֹת

שׁוּב

לִפְעָמִים אֲנִי לֹא מְבִינָה

אֵיפֹה אַבָּא שֶׁלָּהּ

פַּעַם הָיִיתִי צוֹעֶקֶת

עַכְשָׁו אֲנִי רוֹצָה לַעֲטֹף בְּחִבּוּק

וּלְהַגִּיד

הַלִּכְלוּךְ הוּא לֹא אַתְּ

אֶפְשָׁר לְנַקּוֹת

בֵּינָתַיִם אֵין בִּי כֹּחוֹת

רַק שׁוֹטֶפֶת שׁוּב בִּדְמָעוֹת אֶת הַכֵּלִים

אוֹסֶפֶת בְּרַחֲמִים וּבְמַטְאֲטֵא

עֲקֵבוֹת שִׁבְרֵי לֵב מֵהָרִצְפָּה

וְאוֹסִיף לְנַקּוֹת

עַד תֹּם.